סעודיה מתקרבת לפוטין: עוד כישלון של מדיניות אובמה

­

התקשורת הערבית מדווחת על ביקורו הצפוי של מלך סעודיה סלמאן ברוסיה עד סוף השנה • הדיווח הנחבא מצטרף לשורה של סיבות ואירועים המצביעים על כך שסעודיה הבינה באיזה צד מרוחה החמאה • ככה זה כשבוושינגטון לא עונים לטלפונים

עדיף להיות בצד המנצח; המלך סלמאן והנשיא פוטין בועידת G20. צילום: kremlin.ru

השבוע הביאו אמצעי התקשורת הערביים ידיעה שלא ראיתי אזכור דומה לה בתקשורת הישראלית. על-פי הדיווח, הקרמלין הודיע שעד סוף השנה, כלומר במהלך החודשיים הקרובים, יבקר מלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז ברוסיה. לכאורה, ידיעה לא חשובה במיוחד. והרי מנהיגים מרבים בנסיעות ובביקורים זה אצל זה. אלא שכאן מדובר במשהו גדול הרבה יותר, במהלך מדיני המסמן לדעתי את המעבר של סעודיה אל הברית הרוסית. ויש לכך מספר סיבות.

מזרח תיכון חדש

זה לא סוד שארצות-הברית משדרת לאזורנו סימנים של חולשה; הן בשל החלטת הנשיא אובמה להתפטר מתפקיד השוטר של העולם, והן בשל התמקדותה של ארצות-הברית במערכת הבחירות. אין היום עם מי לדבר בוושינגטון, ובפרט לאחר שהתברר שההסכם עם איראן הוא עובדה מוגמרת. הסעודים יוצאים מגדרם מרוב זעם על ההסכם ורואים בו בגידה אמריקנית בהם, לא פחות. אך בניגוד לישראל הם אינם מחצינים את רגשותיהם ומשחקים בזירה הבינלאומית בקור רוח ובראייה מפוקחת של המציאות.

מנגד, הסעודים מזהים את הנחישות הרוסית המתבטאת במעורבות בסוריה, נחישות בולטת על רקע החידלון של ארצות-הברית ונאט"ו. הסעודים חוששים שאסד יישאר בשלטון, כי הם רואים בו כופר בשל היותו עלווי, ועל-פי גישתם אין דרך להכשיר שלטון של כופר על מוסלמים. הם גם זועמים על מרחץ הדמים בניצוחו של "הקצב מדמשק", שעלה בחיי מאות אלפי אנשים, שרבים מהם מוסלמים סונים. המלך סלמאן רוצה להיות קרוב לאזנו של פוטין כדי להשפיע עליו בעניין זה.

סיבה נוספת היא החשש הסעודי מברית רוסית-איראנית שלסעודיה לא תהיה השפעה עליה. בלי גב אמריקני-אירופי סעודיה מעדיפה את האמרה: "אם אינך יכול להכות אותם הצטרף אליהם". לתחושת המלך, הוא יוכל להשפיע על האיראנים בעניינים כמו תימן, עיראק וסוריה אם יהיה בתוך המועדון ולא מחוץ לו. סימן לכך ניתן אולי לקבל מן הידיעות על סיומה הקרב של הלחימה הסעודית בתימן נגד כוחות החות'ים, הפרוקסי של איראן.

בא לשכונה בחור חדש

זה אולי יפתיע חלק מכם, אך סעודיה מעוניינת גם לוודא שרוסיה לא תפעיל את כוחות הקרקע שלה נגד ארגון 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש).

סעודיה איננה אוהבת את הג'יהאדיסטים של הח'ליף אבו בכר אל-בגדאדי, בעיקר בגלל שהם הוציאו שם רע לאסלאם. אולם מצד שני, המלך הסעודי איננו רוצה לראות איך שרוסיה – מדינת כופרים, שותי וודקה ואוכלי חזירים – מחסלת מספר גדול של מוסלמים סונים ומפילה ברוב בושה מדינה אסלאמית-סונית. ככלות הכול, היו זמנים שבהם סעודיה תמכה ב'מדינה האסלאמית'.

כל הסיבות הללו ביחד שולחות את מלך סעודיה היישר אל זרועותיו השריריות של פוטין. אבל חשוב גם לראות את מסגרת המפגש: המלך הסעודי עוזב את ארמונו נוסע לבקר את פוטין בביתו של פוטין. בעבר היו נשיאים וראשי ממשלות משחרים לפתחו של מלך סעודיה, והיום הוא זה שנוסע לפוטין, הבחור החדש שבא לשכונת המצוקה הנקראת המזרח-התיכון, כדי להראות לקרוב ולרחוק מי פה בעל הבית.

גם בישראל גילו את רוסיה ואת ההשפעה הגוברת שלה באזור, וזה מה ששלח את נתניהו לפוטין לפני כחודש, כמו גם מה שגרם לביקורי קצינים בכירים רוסיים בישראל. נראה שעל רקע המעורבות הגוברת של רוסיה בסוריה גדל גם הרצון שלממשלת ישראל לא להישאר מחוץ למשוואה, בעיקר כשבצד הנגדי שלה נמצאת איראן.

עושים שרירים: צילומים, לכאורה, של הפצצת מצרר רוסית בסוריה

פוטין מרחיב פעילות?

אלא שבימים האחרונים ניכר שינוי מעניין בנימת הדברים שאומרים דוברים רוסיים בתקשורת הערבית. עד לפני כשבוע הם דיברו על כך שלרוסיה יש בסוריה מטרות מוגבלות, כמו הבטחת שלטונו של אסד, גם אם יהיה זה על חלק קטן משטח סוריה, כלומר חבל העלווים שבחוף סוריה, באזור שבו נמצאים נמלי לטקיה, טרטוס ובניאס. מדבריהם השתמע שאין לרוסיה כוונה לתקוף באופן מסיבי את המדינה האסלאמית שהשתלטה על 60 אחוזים משטח סוריה.

לפתע הם החלו להביע בקול דאגה מחלחול רעיונות 'המדינה האסלאמית' אל תוך המדינות המוסלמיות שפעם היו חלקה הדרומי של ברית המועצות: קזחסטן, אוזבקיסטן, תורכמניסטן וטג'יקיסטן, כמו גם אל קבוצות מוסלמי החיות בתוך הפדרציה הרוסית: צ'צ'נים, טטארים, פאמירים ועוד. לטטארים יש סיבה טובה מאוד לפעול נגד רוסיה, אחרי שזו גירשה המונים מהם מחצי האי קרים, שלפני כשנה נלקח מאוקראינה וסופח לרוסיה. הצ'צ'נים עדיין לא נקמו ברוסים את הרס בירתם גרוזני כמו גם הרג אלפים מהם בשמות התשעים.

בנוסף יש לזכור שעשרות אחוזים מהחיילים בעלי דרגות נמוכות בצבא רוסיה הם מוסלמים, והמדינה האסלאמית בהחלט יכולה לנסות ולגייס אנשים בתוך הצבא כדי שיעשו לחבריהם את מה שעשה סרן נידאל חסן בבסיס בפורט הוד האמריקני, כשהרג 13 מחבריו ופצע 31. העניין לא רחוק מהמציאות שכן כבר היום יש כמאתיים מתנדבים מוסלמים מרוסיה בהמדינה האסלאמית, ואחד מהם – צ'צ'ני במוצאו וג'ינג'י בצבעו – הוא מפקד כוחות המורדים באזור חלב, ולפחות במקרה אחד שתועד במצלמות הוא שחט שלושה אנשי שלטון במו ידיו.

הוא ואנשים כמוהו יכולים לדבר ברוסית או בצ'צ'נית אל חבריהם שבצבא הרוסי, ודי אם אחד מאלף יתגייס בלבו להמדינה האסלאמית כדי לזרוע מוות בקרב חבריו. המדינה האסלאמית לא יודעת רחמים ואין לה מגבלות, ואם מי שיתגייס לשירותה בצבא רוסיה יאמץ את אופן החשיבה שלה ואת שיטות הפעולה שלה, הדבר יכול להמיט אסון על צבא רוסיה. מה – למשל – יכול לעשות חייל המשרת על אוניית משא הנושאת נשק ותחמושת לסוריה, אם הוא מוכן למות כשהיד בעת ביצוע פעולת חבלה שתטביע את האוניה?

עם האוכל בא התיאבון

בנוסף לכל השיקולים הללו מתברר שלהפצצות האוויריות הרוסיות אכן יש יכולת לשנות את המצב בשטח, ובימים האחרונים פתחו כוחות אסד, חיזבאללה והאיראנים, במתקפה קרקעית רבת מוקדים נגד כוחות המורדים והמדינה האסלאמית, ואף זכו להחזרת שטחים מסוימים וכמה כפרים אל תחת שלטון אסד. ייתכן שתאבונו של פוטין יגדל עם האוכל, כלומר ככל שתהיינה הצלחות לכוחות שבקואליציה עם רוסיה כך יגדל תאבונו של פוטין להרחיב את מסגרת הלחימה נגד המדינה האסלאמית לפני שזו נאחזת ברוסיה והופכת את המלחמה נגד הרדיקלים למלחמה בתוך רוסיה.

לפני כחודשיים התבטא אחד ממפקדי הצבא האמריקני על המדינה האסלאמית ואמר שהיא תישאר במקומה עוד עשור לפחות. ההתנהלות של רוסיה בימים האחרונים מצביעה על האפשרות שרוסיה לא תמתין לנאט"ו או לארצות-הברית אלא תעשה בקרב את מה שכולם פוחדים ממנו, כלומר תילחם מלחמת חורמה בקנאי האסלאם ותחסל את המדינה האסלאמית לפני שהמדינה האסלאמית מחסלת אותה.

יש מצבים של "או אנחנו או הם", וכנראה שפוטין הגיע למצב הזה. ימים יגידו.