דמיינו מקרה בו רב זוטר ולא מוכר ממכינה או ישיבה קטנה יגיד שאין עניין לשמור שבת או להתפלל. התבטאות כזו יכולה לפתוח מהדורת חדשות בכל המגזרים והמדיות השונות. עכשיו דמיינו שאחד מגדולי הפוסקים באסלאם אמר שאין צורך לעלות לרגל, אחת ממצוות היסוד באסלאם. כך אמר בשבוע שעבר השֵיח’ יוּסֻף אַל-קַרְדַאוִי, מהפוסקים בעלי הסמכות העליונה ביותר בקרב מאות מיליוני מוסלמים בעולם כולו.
#كاريكاتير #قطر_تمنع_حج_مواطنيها pic.twitter.com/QboR8nZTDd
— منال الرسيني (@manalssr) July 27, 2018
בקריטורה זו, מַנָאל א-רַסִינִי הסעודית מתייחסת לכך שסעודיה מזמינה את הקטארים לבוא אל החג’ אבל בעצם לא רוצה שהם באמת יבואו. בקריקטורה עצמה אנחנו רואים אדם לבוש בבגדי ה’אִחְרָאם’ המסורתיים לעלייה לרגל, והוא נראה מבוהל ומופתע כשהוא את רואה שלט שכתוב עליו ‘סעודיה אוסרת על עולי הרגל הקטריים לעלות לרגל’.
על מסך המחשב מאחורי השלט כתוב: ‘סעודיה מקדמת בברכה את עולי הרגל הקטריים’. בכותרת הציוץ מוסבר כי “קטאר מונעת מתושביה לעלות לרגל לחג” – כלומר הסעודים אומרים כי הקטרים מוזמנים, אבל השלטון הקטארי אוסר עליהם להגיע.
#كاريكاتير – القرضاوي.. وريث بني قريضة
#القرضاوي_ليس_لله_حاجة_بالحج
— صحيفة عاجل (@ajlnews) August 24, 2018
בקריקטורה נוספת מהעיתונים הסעודיים נראה השֵיח’ יוּסֻף אַל-קַרְדַאוִי כרב יהודי (כשרוצים ללכלך על מישהו אומרים שהוא יהודי), אומר בחלק העליון הימני “לאללה אין צורך בכך, כלומר אל תעלו לרגל” בחלק השמאלי הוא אומר “כמו כן הצום” ובחלק התחתון “כמו כן התפילה” ולבסוף “וגם האמונה”.
שבט קֻרַיְט’ה שמוזכר בכותרת הקריקטורה היה שבט יהודי שבשלב מסוים היה עוין לנביא מוחמד. אחרי ‘קרב השוחה’ (627) חיסלו המוסלמים את שבט קֻרַיטַ’ה, הגברים הומתו (700 במספר) והנשים והילדים נמכרו לעבדות. הקריקטורה מתייחסת לדברי השיח’ אַל-קַרְדַאוִי כי אין צורך בעלייה לרגל, ומציגה אותם כניסיון קטארי לעשות דה-לגיטימציה לאירוח החג’ על ידי סעודיה.
לעלות או לא לעלות?
התבטאות זו מזכירה שני אירועים דומים מהעבר, בהם מנהיג פונה לאנשיו ואומר לא לעלות לרגל למקום המוכר וכי יש לעלות למקום אחר. האחד, מהיהדות – ירבעם בן נבט שחשש שהעולים לרגל לבית המקדש בירושלים יחזרו להיות נאמנים לרחבעם בן שלמה, מלך יהודה. על כן בנה שני עגלי זהב אחד בבית אל ואחד בדן.
האירוע השני, מהאסלאם, התרחש בסוף המאה השביעית כאשר הח’ליף האֻמַיִי עַבְּד אל-מַלִכּ אסר על אנשי סוריה רבתי (אזור ארץ-ישראל ושכנותיה) לעלות לרגל למקדש המוסלמי במֶכַּה. הוא עשה זאת מכיוון שעבדאללה אִבְּן א-זֻבַּיְר מרד בו, ואף הכריז על עצמו כח’ליף, מנהיג האומה המוסלמית. עַבְּד אל-מַלִכּ חשש כי המורד ממֶכַּה יאלץ את עולי הרגל להישבע לו אמונים, כמעשה ירבעם בן נבט, כך החליט אל-מַלִכּ על בניית כיפת הסלע בשנת 691 כדי לדחוף את אנשיו לעלות לירושלים במקום מֶכַּה.
כיום, מארחת מצוות העלייה לרגל במֶכַּה היא הממלכה הערבית הסעודית, ומפעם לפעם נבחנת יכולת האירוח שלה בשל אסונות ועימותים מדיניים בינה למדינות מוסלמיות נוספות. כך למשל במהלך 2016 הצהיר האיתוללה עַלִי ח’אמֶנַאִי, המנהיג העליון של איראן, כי יש להחרים את החג’, העלייה לרגל.
הצהרה זו באה בעקבות האסון שאירע בחג’ של 2015 שבו נהרגו כ-2,300 איש, מתוכם 464 איראנים. במהלך החרם היו גורמים איראניים, אך גם שיעים נוספים, שהגדילו לעשות ודרשו להעביר את האחריות על החג’ לגורם כלל-אסלאמי, ובעצם להדיח את סעודיה מתפקידו היוקרתי.
בין הלכה למודרנה
השֵיח’ יוּסֻף אַל-קַרְדַאוִי אינו זר להצהרות פרובוקטיביות. פעילותו הפוליטית האסלאמית וחריפות לשונו הביאו כבר ב-1961 להרחקתו ב-מאוניברסיטת אל-אזהאר במצרים תחת נָאצֶר, ולמעברו אל הנסיכות הקַטַארית בשנת 1962. בקטאר זכה השֵיח’ ליד חופשית מבחינת התכנית האִסְלַאמִיסטית שלו ונהנה מקרבה למשפחת המלוכה.
אַל-קַרְדַאוִי משלב את עולם הרוח בעולם המעשה בתכנית השבועית שלו באלג’זירה – “השריעה והחיים”, והוא גם חיבר את “הלכות המיעוטים” עבור מוסלמים במערב אירופה ובצפון אמריקה כדי למנוע היטמעות מוסלמים בערכי המערב.
אַל-קַרְדַאוִי נשען על השקפותיו של חסן אל-בנא, מייסד ה’אחים המוסלמים’, אותו העריץ בילדותו. הוא מקבל על עצמו את ההלכה האסלאמית, אך מייחס לה פרשנות ברוח העידן המודרני אשר מסתמכת על ההיגיון האנושי וחופש המחשבה.
בניסיון לבדל את עצמו מן ‘האחים המוסלמים’ והוויכוח סביב התנועה והאידיאולוגיה שלה, וכדי לסייע בעיצוב תדמית מתונה, אַל-קַרְדַאוִי מוביל זרם שמחשיב את עצמו לזרם המרכזי, ‘אלוַסַטִיַה’. הזרם הוַסַטִי מצהיר כי הוא עומד באמצע בין הזרם הסַלַפִי, המבקש לשמר את ההלכה המוסלמית והמסורת כפי שהתהוותה בתקופת הנביא מֻוחַמַּד וחבריו, לבין הליברלים המביאים פרשנות מודרנית של המקורות וראיה כלל עולמית.
עולם סוני מפוצל
הצהרת אַל-קַרְדַאוִי על החג’ פוגשת עולם מוסלמי-סוני מפוצל. יוּסֻף אַל-קַרְדַאוִי נחשב לפוסק של ציר האחים המוסלמים בראשות קטאר וטורקיה, המסייעות בין השאר לתנועת הבת של האחים – חמאס. אַל-קַרְדַאוִי אף ביקר ברצועת עזה במאי 2013, כחודשיים לפני הפלת שלטון האחים המוסלמים במצרים.
מול ציר זה עומדות מדינות המסיב”א (מצרים, סעודיה, ירדן, בחרין ואיחוד האמירויות הערביות), שיותר קרובות למדיניות המערב ובעלות יחסים עם מדינת ישראל – מי מעל השולחן ומי מתחתיו. אחד התיוגים הנפוצים בחודש האחרון ברשתות החברתיות הערביות הוא “פוליטיזציה של החג'” בה קטאר, סעודיה ואף איראן מאשימות זו את זו. הדבר מורגש גם בקריקטורות.
האם השלב הבא יהיה מהלך בסגנון עַבְּד אל-מַלִכִּ, בו יקדש אַל-קַרְדַאוִי או אדם אחר את מסגד א-לאקצא ויעדיף אותו על פני הכעבה? כנראה שלא. עד כה נמנעו קטאר או איראן, על אף היריבות עם סעודיה, לקדש מקום אחר בתחומן או מחוצה לו. אל-קרדאוי ניסה להסביר את דבריו והוסיף כי אלוהים לא צריך את המצוות אלא בני אדם צריכים את המצוות, אבל הסעודים מנצלים את זה לטובתם ומשתמשים בהם כקלף פוליטי נגד קטאר.
נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות מהעולם הערבי תחת הכותרת “חלון למזרח התיכון המתחדש”. אפשר לעקוב אחריו בטלגרם, בפייסבוק או באינסטגרם.
The post הקרב על החג’: סעודיה וקטאר שוב מתעמתות סביב המקומות הקדושים appeared first on מידה.