בניגוד למה שנתפס בישראל כמובן מאליו, האדם הממוצע בעולם המערבי המתבונן בעימות בין ישראל לאיראן נאלץ לבחור כל העת בין שני נרטיבים סותרים ושונים בתכלית. כעת, אחר הניצחון ההיסטורי של ישראל עלינו לשוב אל העובדות ולראות כי הצדק היה עימה לאורך כל הדרך ולקוות כי גם הקהילה הבינלאומית תשכיל סוף סוף להבדיל בין האמת והשקר.
איראן לא עשתה שום דבר רע
הנרטיב הראשון צייר את איראן כמדינה שוחרת שלום שפיתחה תוכנית גרעינית למטרות אזרחיות. איראן ניהלה משא ומתן תמים עם ארצות הברית בנוגע למאמציה החוקיים להעשרת אורניום ואז באה ישראל ופוצצה את השיחות עם מתקפותיה. "איראן לא עשתה שום דבר רע", התבטא שר החוץ האיראני בסיומו של המבצע; לדבריו היציאה של אמריקה למתקפה במקביל לקריאה לחזרה אל שולחן המו"מ הייתה "בגידה" בדרך המכובדת של הדיפלומטיה. ההתקפות המתואמות של ישראל וארה"ב נגד אתרי הגרעין של איראן היו "חסרות בסיס", החרה החזיק אחריו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לא היסס לומר כי התקיפות של ישראל נגד תוכנית הגרעין של איראן היו "פליליות", "משוגעות" ומעשי "טרור מדיני" וכי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עקף כעת את אדולף היטלר בביצוע פשעי רצח עם.
התמנון האיראני: מסאדאת עד חיזבאללה
הנרטיב השני, זה שכנראה רובנו אוחזים בו, חוזר אל מקורותיו ומטרותיו המוצהרות של המשטר הדתי ששולט באיראן מאז המהפכה האסלאמית של 1979. מעת עלייתו לשלטון קידם האייתוללה רוחאללה חומייני את המסר כי התבוסות וההשפלות החוזרות אל מול ישראל בשדה הקרב באו עליו משום שנטש את עקרונות האסלאם. אם יחזרו המוסלמים לאמונה הטהורה של הנביא מוחמד, הטיף חומייני, הדבר ימצא חן בעיני אללה והוא יעניק להם ניצחון תחילה על המדינה היהודית ולאחר על העולם כולו.
לאחר התבססותו בטהרן שאף המשטר החדש לייצא את מהפכתו לכל רחבי האזור. המולות ארגנו במהירות את ההתנקשות בנשיא מצרים אנואר סאדאת, שזה עתה כרת ברית שלום היסטורית עם ישראל, הביאו לעליית חיזבאללה בלבנון ושלחו את אנשיו לפיגועי התאבדות, בין השאר הפיגועים בשגרירות ארה"ב ובבסיס הנחתים האמריקאי בביירות, שגבו את חייהם של מאות חיילים אמריקאים.
כבר מתחילת הדרך התייחס המשטר השיעי הרדיקלי בעיקר לארצות הברית ולישראל, השטן הגדול והשטן הקטן. הוא העריך נכונה כי השתיים הן המדינות היחידות שלוקחות ברצינות את שאיפתו הגלובלית המסוכנת ויכולות לעמוד בדרכן. שאר העולם נתפס פשוט כחלש מדי, תמים או ישן מדי. איראן כידוע בנתה אסטרטגיה של יצירת "טבעת אש" סביב ישראל באמצעות הכשרה ומימון של ארגוני פרוקסי, וכך למשל הפך חיזבאללה לאחד מארגוני הטרור הקטלניים בעולם והצליח לבצע פיגועים קטלניים נגד מטרות יהודיות וישראליות רחוקות כמו ארגנטינה, וצבר ארסנל עצום של למעלה מ־150,000 רקטות – עוצמה שעולה על רבים מצבאות העולם. חמאס, למרות היותו ארגנון מוסלמי סוני, קיבל מימון, אימונים, חימוש וגיבוי מהאיראנים השיעים. מיליציות ג'יהאדיסטיות דומות גויסו בקרב השיעים בעיראק החות'ים בתימן, וגם שלטון אסד בסוריה הפך כפוף לטהרן.
ההשראה: עיראק וישראל
איראן עצמה למדה לקח ממלחמתה עם עיראק בין השנים 1980-1988. אחר שחזתה במאות טילי סקאד נופלים בעריה הגדולות, הרחק מקו החזית, השתכנעה כי מוטב לה לפתח יכולות כאלה לעצמה למאבק עם ישראל. כך החלה בתוכנית הטילים הבליסטיים השאפתנית שלה, בסיוע סוכנות לווייני חלל ששימשה בעיקר כיסוי לבחינת מנועים לטילי שיהאב ארוכי טווח.
לבסוף פיתחה איראן תכנית חשאית לפיתוח נשק אטומי במסווה של תוכנית גרעין למען שלום. מנהיגים ישראלים ידעו על קיומה של תוכניתה של טהרן ועל תוכניותיה לחיסול המדינה היהודית לפחות מימי ממשלת רבין בתחילת שנות ה־90, אך לשאר העולם נדרש עוד זמן רב מאוד להרכיב את חלקי הפאזל. איראן למדה לקח מהשמדת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981 והכור הגרעיני בסוריה ב-2009 והחליטה לפזר את מתקני הגרעין שלה בין אתרים רבים, לבנות כמה מתקני מפתח כמו הצנטריפוגות להעשרת אורניום ולאגור רכיבים חיוניים לתכנית במבנים מבוצרים עמוק מתחת לאדמה.
כשהעולם מתעקש לעצום עיניים
כאשר החל העולם לקלוט את הדו פרצופיות של איראן החלה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לפקח על מתקן ההמרה באספהאן ועל אתרים גרעיניים נוספים, כפי שנדרש מהאמנה הבינלאומית לאי-הפצת נשק גרעיני שאיראן חתומה עליה. היה זה כצפוי משחק של חתול ועכבר. בשנת 2002 גינתה האופוזיציה האיראנית פעילויות העשרה חשאיות של השלטון אתר הסודי בנתאנז ובתגובה פתחה קואליציית ה-EU-3, גרמניה, צרפת ובריטניה, בשיחות ישירות עם גורמים איראניים כדי לנסות "לנהל את האירוע". והנה בשנת 2009, עת השיחות ממשיכות להתקיים, נדהמו האירופאים לגלות כי בפורדו, עמוק במעבה ההר, נבנה מתקן העשרת אורניום גדול ומבוצר עוד יותר. נראה כי התדהמה הזו לא הותירה רושם רב, ובשנת 2015 חברו האירופאים לממשל אובמה להמשך השיחות עם איראן, ומכאן נולד הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (JCPOA) הידוע לשמצה.
מיותר לציין כי תזרימי המזומנים מאובמה וההקלה על הסנקציות שימשו את איראן להגדיל את היקף הפעילות העוינת שלה. מיליארדי הדולרים שזרמו אליה עזרו בחיזוק נוסף של רשת צבאות הפרוקסי העצומה שלה. ב־2018 משך את ידיו הנשיא הנכנס, דונלד טראמפ, מהסכם הגרעין. ההסכם, הסביר טראמפ, היה רווי ליקויים, למשל היעדר דרישה לפרק את תוכנית הגרעין של איראן או מניעה מטהרן לתמוך בארגוני טרור ולאגור טילים בליסטיים. הנשיא הבא, ג'ו ביידן, חזר למדיניות הפיוס של אובמה כלפי איראן.
התחכום והכנות של ישראל
טבח ה-7 באוקטובר הוציא את ישראל בעל כורחה למתקפת חירום מול "טבעת האש". לאחר שהכתה את חמאס וחיזבאללה, ולאחר חזרתו של טראמפ לתפקיד, ירושלים סוף סוף החזירה לעצמה את הביטחון להילחם ישירות עם מקור האיום הקיומי נגדה – המשטר הרדיקלי באיראן.
וכאן חשוב להדגיש: לאורך כל שנות ההתמודדות שלה עם איראן גילתה ישראל סבלנות וזהירות רבה במעשיה, והעדיפה מלחמת צללים ארוכה של מבצעים חשאיים שישבשו באופן זמני את תוכנית הגרעין של טהרן. ישראל גם תמיד הייתה פתוחה ושקופה מאוד לגבי האיום המתחזק על קיומה ובכל הזדמנות טרח נתניהו להזכיר לעולם להפסיק להיאחז בשקריה של איראן על "גרעין למטרות שלום". כאשר מדינה מעשירה בשיטתיות אורניום לרמה של 60%, מעשה שאין לו תוחלת מלבד התקרבות לנשק גרעיני, מסתירה את מתקניה הגרעיניים, מבצרת אותם מתחת לאדמה ומונעת את הפיקוח עליהם, משכפלת מתקני פיתוח נשק, מתכננת ראשי קרב גרעיניים ואף לכאורה בונה כאלה, אין שום סיבה הגיונית להמשיך לסמוך עליה. זמן קצר לפני המתקפה גם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הגיעה הודתה כי לאיראן יש מספיק אורניום מועשר כדי לבנות תוך זמן קצר לפחות עשר פצצות אטום.
אז מי רימה את מי? גם אם הנשיא טראמפ הוליך את האיראנים שולל ונתן להם להבין שיהיה סבב שישי של שיחות בעומאן או שלא יפציץ את פורדו במשך שבועיים נוספים, המשטר המרושע והנכלולי בטהרן קיבל את מה שהגיע לו כבר מזמן.
דיוויד פרסונס הוא סגן נשיא ודובר השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים.
The post פייסנות ועצימת עיניים בנו את הגרעין האיראני appeared first on מידה.