הכרזתו אתמול של שר התקשורת איוב קרא כי יפסיק את שידורי רשת אלג’זירה בישראל היא חסרת משמעות מעשית: הערוץ משודר היום בהוט וביס, ומועצת הכבלים והלוויין מוסמכת להורות על הפסקת שידוריו שם. אלא שחלק ניכר מאזרחי ישראל הערבים צופים בערוצי טלוויזיה מרחבי העולם הערבי, ואלג’זירה בתוכם, באמצעות צלחות לוויין עצמאיות. על שידורים אלה אין לממשלת ישראל כל שליטה.
אולם לצד ההכרזה העקרה על הפסקת שידורי הערוץ הכריז קרא על צעד נוסף, אשר עשוי להשפיע לטובה: קרא הורה ללשכת העיתונות הממשלתית לשלול מנציגי הרשת בישראל את תעודות העיתונאי שלהם. ב-2008 ביצע ראש לע”מ דאז, דני סימן, מהלך דומה: הוא הכריז כי יחרים את הערוץ בעקבות תוכנית חגיגית ששידר לרגל שחרורו של המחבל סמיר קונטאר. בתגובה לאיום בהחרמה התנצל הערוץ על התכנית.
עבור ישראלים רבים, אלג’זירה הוא אניגמה: מצד אחד זהו שופרה של קטאר התומכת בחמאס; מצד שני, מדובר בכלי תקשורת ברמה גבוהה הנותן ביטוי גם לדוברים ישראלים, ובהם דובר צה”ל בערבית אביחי אדרעי, ומתאם הפעולות בשטחים פולי מרדכי. נראה כי הציבור הישראלי למד לראשונה להכיר את הערוץ ביוני 2008, לאחר שראיון שנערך בו עם המזרחן ד”ר מרדכי קידר ותורגם לעברית הגיע למאות אלפי ישראלים:
הכרזתו של שר התקשורת על סגירת נציגות הערוץ בישראל היא הזדמנות טובה להכיר את הערוץ מעט יותר לעומק. פירוש המילה אלג’זירה הוא האי, או חצי אי. הערוץ מצוי כאמור בבעלות האמירות הקטארית, ולצד שידורי הטלוויזיה הוא מפעיל גם אתר אינטרנט פופולרי. הערוץ החל את שידוריו ב-1996 עם הסלוגן היומרני “הדעה – והדעה האחרת”. מי שעמד מאחורי הקמת הערוץ הוא האמיר (נסיך) לשעבר חמד בן ח’ליפה אאל ת’אני, שליט קטר, שהדיח את אביו מהשלטון באותה שנה. חמד בן ח’ליפה העביר את השלטון, ויש שיאמרו הודח אף הוא, ביוני 2013.
הערוץ החדש הציג זווית אחרת על המזרח התיכון של שנות ה-90 ושל תחילת המילניום, זווית שהתקשורת הערבית הקיימת לא יכלה לתת בשל החשש מהשליטים הדיקטטוריים. רשת אלג’זירה שינתה את פני עולם התקשורת הערבי. היא מחזיקה בשיעורי צפייה של 80% בעולם הערבי, ובשל כך יש מי שמייחסים לה כוח רב: רבים רואים באלג’זירה את המנוע מאחורי רצף ההפיכות שאירעו במזרח התיכון ב-2011, שזכו לכינוי האופטימי “האביב הערבי”.
מערכת היחסים של הרשת עם ישראל ידעה בעיקר מורדות. כאמור, ב-2008 אולץ הערוץ להתנצל לאחר שסיקר באופן אוהד את שחרור קונטאר. התנגשות נוספת אירעה ב-2014: אלג’זירה היה חלוץ בתחום הפייק ניוז, כשדיווח על נפילת רקטה בנמל התעופה בן-גוריון. הערוץ נתן ביטוי לכל רקטה שנורתה על ידי החמאס, אך צנזר את הצלחת מערכת כיפת ברזל ביירוט הרקטות הללו. בעקבות ההתנהלות הזו קרא גם שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, להפסיק את שידורי הערוץ, אולם מועצת הכבלים והלוויין המרתה את פיו ולא הורתה על הפסקת השידורים.
תמיכת הערוץ בטרור התבטאה גם באופן שבו סוקרו ההתפרעויות סביב הר הבית בשבועות האחרונים: המתפרעים כונו בערוץ “המאמינים” וההתפרעויות סוקרו כאילו היו ספונטניות, תוך צנזור קריאת חמאס ופת”ח ל”יום זעם” והתעלמות מהתשתית הארגונית שהעניקה הרשות הפלסטינית לאירועים. התנהלות זו היא הרקע למהלכים האחרונים שיוזם השר קרא.
אם יצלח המהלך, ישראל לא תהיה המדינה הראשונה להחרים את הערוץ: החל מהחודש שעבר מוחרמת קטאר בסעודיה, מצרים, בחריין ואיחוד האמירויות, חרם שכולל את סגירת נציגויות אלג’זירה. מחוץ לעולם הערבי, עם זאת, מחזיק הערוץ בכ-80 סניפים, כולל בארה”ב, סין, רוסיה, צרפת, אנגליה וטורקיה. במסיבת העיתונאים אתמול ציין השר קרא כי סגירת הערוץ בישראל היא המשך התהליך שהחל באותן “מדינות סוניות מתונות הנאבקות בקטאר”, לדבריו.
בתגובה להכרזה על הכוונה לסגור את הנציגות בישראל הכריז הערוץ כי “ישראל מתנהלת כמו מדינות ערב”, וכי מדובר בפגיעה בחופש העיתונות. כתבת אלג’זירה, נג’וואן סמרי, הצטרפה לסנטימנט השולט לאחרונה בעיתונות הישראלית, וטענה כי המהלך הוא יוזמה של ראש הממשלה נתניהו במטרה להסיט את השיח מהחקירות נגדו.
גם גולשי הטוויטר כבר כיבדו את האירוע בתיוג “ישראל סוגרת את אל-ג’זירה” ו”כולנו אלג’זירה”. הנה צמד קריקטורות שקדמו להכרזתו של קרא:
#كاريكاتير أحمد عارف.. درع الحق والحرية.#قطر #حصار_قطر #الجزيرة #الاحتلال #فلسطين #القدس_تنتصر pic.twitter.com/WDnEK2NCj3
— صحيفة العرب (@AlArab_Qatar) July 29, 2017
בקריקטורה הקטרית של המאייר אחמד עריף, מוצג סמליל אלג’זירה כשריון הזכויות והחירות. זהו המגן הערבי בפני התוקפנות הישראלית. אפשר להבחין בניגוד בין החייל הישראלי (בעל “האף היהודי”) הרועד והמרושל, מול המגן הגדול והזקוף. לצד האיור מופיעים תיוגים כגון “פלסטין”, “ניצחון ירושלים”, “מצור קטר”, “הכיבוש” ועוד.
#كاريكاتير | الجزيرة ودول الحصار..!!#قطر #الجزيرة #مطوعين_الصعايب pic.twitter.com/RjyR6Uy63l
— أخبار أهل قطر (@qatarlocalnews) July 28, 2017
בקריקטורה קטרית נוספת, שאייר עבד אלעזיז צאדק, אנו רואים מה חושבים הקטארים על “מדינות החרם”, שמסתתרות בפחד מהתחנה.
מבט רחב מאפשר אפוא למקם את המהלך שיוזם קרא בהקשר אזורי. מוטב לקרא להתמקד בשלילת זכויות היתר שמקבלים צוותי אלג’זירה מלשכת העיתונות הממשלתית, ולהימנע מהכרזות עקרות על הפסקת שידורי הערוץ.
The post הקטר הקטארי: שר התקשורת לא יוכל למנוע את שידורי אלג’זירה בישראל appeared first on מידה.