אמירתו של טראמפ לגבי פינוי הפלסטינים מעזה ושינוי פני המקום אינן מילים ריקות, אבל הסיכוי שממשל אמריקני ייקח לידו את השליטה בעזה ויממש את חזונו הוא אפסי. הקונגרס לא יאשר את המשאבים לכך – למעט אולי בזעיר אנפין – ולא יאשר את הצבת כוחות אמריקניים לאורך זמן בקרב אוכלוסייה זרה ועוינת, גם אם המטרה הסופית, שייקח שנים רבות, הוא פינוים.
מה שטראמפ עשה הוא לתת אור ירוק למי שרוצה לבוא ולהפוך את חזונו לעזה למציאות. יש רק מדינה אחת עם האינטרס להקצות את המשאבים ואת תשומת הלב לכך – ישראל. עד כמה שאני מבין, אין מדינה בעולם עם היכולת לעצור את התהליך אם ישראל תבצע אותו ברצינות וממשל טראמפ ימשיך להסכים. עם גינויים ואצבעות נו-נו-נו נדע להתמודד.
המכשולים והפתרונות
המכשול הראשון הוא העובדה שצה"ל השאיר את חמאס ברצועה חי, בועט ושולט. לכן חשוב לחזור ללחימה בעזה כמה שיותר מהר. במציאות הפוליטית הפנימית בישראל, ייתכן שזה יהיה אפשרי רק אחרי מימוש שלבים נוספים של הסכם הכניעה שחתמנו עם חמאס. ייתכן שחמאס יסרב לשחרר את החטופים האחרונים, וזאת כמובן הפרה של ההסכם. ייתכן וחמאס, כדי לא להיות מואשם בהפרה ולהצדיק פעולה ישראלית נוספת, אכן ישחרר את כל החטופים. אם כן יש למצוא את התירוץ הראשון לחזור ללחימה. מובטחנו שהיא לא תאחר לבוא והפעם צריכים לעשות את זה נכון.
"לעשות את זה נכון" פירושו לרכז את האוכלוסייה האזרחית, מפורזת מנשקים, באזורי מחסה ותחת שליטת צה"ל, להרוג כל מי שנותר בשאר שטח הרצועה בחזקה שהוא מחבל, ולמחוק כל מבנה, כל מנהרה, כל תשתית אזרחית שעדיין נותרה. הנכונות של תושבי עזה להגר מרצון תגבר אם מתברר שאין סנטימטר אחד בכל שטח הרצועה שאליה אפשר באמת לחזור, והאופציות הן או כרטיס טיסה או לבלות את החיים באוהל על חוף הים.
יש לשים את הדגש, בהתחלה, על הגירת משפחות צעירות על ילדיהן. אלה החתך הדמוגרפי הקל ביותר לשכנע מדינות אחרות לקלוט אותם: צעירים עם מרץ, רצון לעבוד, לפרנס את הילדים, ולהתפתח. רק במקרה, תת-קבוצה זאת היא העתיד הדמוגרפי של הפלסטינים.
מעבר למצרים וירדן
המכשול השני הוא שתכניתו של טראמפ לפנות את האוכלוסייה האזרחית של עזה למצרים ולירדן אינה ברת-ביצוע. אמנם משפחת א-סיסי עשתה כסף טוב ממכירת אשרות יציאה לחלק מהאוכלוסייה העזתית, אך אין לא-סיסי או למלך עבדאללה אינטרס להצטייר מבית כמי שמסכים לקלוט אוכלוסייה פלסטינית גדולה, ועוד אוכלוסייה המזוהה עם האחים המוסלמים.
א-סיסי יבהיר זאת לטראמפ כשהוא מבקר בוושינגטון בעוד שבוע וחצי. לכן חשוב שישראל תבהיר לממשל האמריקני כבר עכשיו כי אם המצרים והירדנים אינם רוצים להיות חלק מהפתרון יש לגבות מהם מחיר על כך, אבל השתתפותם אינה חיונית. לא רוצים – לא צריך. יש מקומות אחרים בעולם.
על ישראל ליזום, כבר היום, מציאת פתרונות במדינות רבות ככל האפשר בעולם השלישי, ולהציע לאמריקנים להפנות למדינות אלו המשאבים שאולי היו מציעים למצרים ולירדנים לו היו משתפים פעולה. גם ישראל צריכה להציע משאבים משלה. יש דרכים רבות לשכנע מדינות העולם לקלוט חלק מתושבי עזה – חלק מהן גלויים, חלק פחות.
עתיד הרצועה
לגבי פיתוח עתיד הרצועה, טראמפ צודק: בנסיבות שלום, מדובר באזור עם פוטנציאל נדל"ני משמעותי. תחשבו על העיר אשדוד: לפני שבעים שנה היא לא היתה אפילו תכנית פיתוח על נייר, ותראה אותה כיום. גם עזה זקוקה לתכנית פיתוח וחיבור לעורף כלכלי ותחבורתי.
על ישראל לקחת חלק בראש בתכנון התשתיות והפיתוח של עזה-לאחר-חמאס, ולהיות מוכנה לשלם על כך. אין לאפשר לשום מדינה אחרת לקחת חלק בכך, גם לא בעלי ברית, בטענה ששליטה ישראלית בנעשה בעזה חיונית לביטחון המדינה.
יש להניח כי ישראלים גם ייקחו חלק בראש במימוש הפוטנציאל של עזה, לא רק למלונאות (גם שדה התעופה השני שישראל כל כך זקוקה לה אפשר לבנות שם), אלא להתיישבות ולמגורים – בעת שדירה בת שלושה חדרים בירושלים או בתל-אביב נמכרים ב-700,000$ או מיליון.
חברות של מדינות ידידותיות, בראש ובראשונה ארה"ב, מוזמנות לקחת חלק במימוש תכניות הפיתוח. מקורבי טראמפ יצפו להרוויח הרבה כסף מפיתוח עזה, וזה בסדר גמור. אבל זאת לדעת: כל העלויות של פינוי תושבים עוינים, תכנון, פיתוח ותשתיות – הכל יתגמד לעומת הרווחים, במונחי שלום ובמונחי פיתוח, שישראל תרוויח מהפיכת עזה, למעשה ובשלב מסוים להלכה, לחלק ממדינת ישראל.
The post טראמפ אישר, אבל רק ישראל תבצע appeared first on מידה.