האירועים הפוליטיים בארה"ב ובישראל ביום 05.11.2024 פותחים הזדמנויות לשיפורים מרחיקי-לכת במצבה הביטחוני והמדיני של ישראל, בטווח הזמן הקצר ובטווח הזמן הארוך. חשוב לאחוז בהזדמנויות אלו ביוזמה, במעוף, וגם בזהירות.
מדיניות ממשל טראמפ השני אמור להיות חיובית יותר כלפי ישראל מאשר מדיניות הממשל היוצא, אך אינה חפה מאי-ודאות. נכון שטראמפ אמר לנתניהו שהוא רוצה שנסיים את המלחמות שאנו מעורבים בהם עד שייכנס לתפקיד, ובנאום הניצחון שלו אמר שהוא מתכוון להפסיק מלחמות, לא ליזום אותן. הן טראמפ והן ביידן והאריס חוששים משאיבתה של ארה"ב לתוך מלחמה אזורית. אך ביום חמישי שעבר, בראיון לערוץ 12, דוברת המפלגה הרפובליקנית אליזבת' פיפקו טענה ש"אני אומרת ש[טראמפ] מצפה [מהישראלים] להביא לסיום המלחמות באמצעות ניצחון, מאה אחוז . . . הוא רוצה שהמלחמה תסתיים בהקדם האפשרי, כמו כל אדם רציונלי, אך הוא רוצה שיסתיים בניצחון מוחץ."
זה אינו הזמן להמתין ולראות כיצד ממשל טראמפ יתנהג כלפי ישראל. אדרבה; ישראל צריכה לפעול מהר ובהחלטיות כדי לעצב את המציאות במזרח התיכון שממשל טראמפ יפגוש עם כניסתו לתפקיד.
ד"ר דייויד וורמזר, עמיתי ממכון משגב לביטחון לאומי ומי ששירת בממשל טראמפ הראשון, סבור ש"על ישראל לעשות כל מה שבכוחה לעשות" עכשיו, לפני חילופי הממשל, כדי להטות עוד את מאזן הכוחות באזור לטובתה. בניתוח עבור עמיתי המכון הוא כתב, "טראמפ יעזור לסדר כל נזק שיצא מזה [מבחינת התגובה של ממשל ביידן בשלהי ימיה], אבל ממש לא יאהב את זה אם ישראל דוחה פעולה משך שלושה חודשים בציפייה שהאמריקנים יפעלו בשבילנו . . . [טראמפ] ירצה להתנתק ממזה"ת, ולסמוך על ישראל חזקה ומנצחת ולא ישראל תלותית ומהססת."
בשבוע שעבר נכתב פה ביקורת על הדרך בה המלחמה מתנהלת בצפון ובדרום. מאז שהדברים פורסמו מכשול מרכזי לפעולות צבאיות החלטיות, הרי הוא ח"כ יואב גלנט, הוסר מהדרך. על שר הביטחון החדש לפעול מהר כדי להפקיד את צה"ל בידיים של בעלי יוזמה, מעוף ונכונות לקחת סיכונים מחושבים. עד ה-20 לינואר, יום השבעת הנשיא החדש, צה"ל צריך לשלוט בקו המרחב של נהר האוואלי בלבנון; לסיים את דחיקת האוכלוסיה האזרחית בעזה למתחם הומניטרי, להשמיד כל מה שעדיין עומד בשטח הבנוי, ולחסל את רוב הכוחות שנותרו לחמאס.
בחזית האיראנית, קיים מצב המוכר למומחים לאסטרטגיה גרעינית: שני הצדדים יכולים לגרום לצד האחר נזק, שיכול להיות בלתי הפיך, ויש תמריץ – שלא ברור שכדאי להיות מושפע על ידיו – לתקוף ראשון, לפני האויב. ישראל הוכיחה כי שמי איראן חשופים לכל מתקפה ישראלית. מצד שני, היכולת של ישראל להכות באיראן נסמכת בעיקר על חיל האוויר, המתבסס על מספר מוגבל של בסיסי אוויר. במטח האחרון של טילים שאיראן ירתה על ישראל לא ניזוקו מטרות אסטרטגיות, חלקית בגלל שהטילים האיראניים אינם מדויקים דים, אך מספר משמעותי של טילים נפלו בתוך המתחם של בסיסי אוויר ולא יורטו. אמנם במתקפה נוספת ישראל תמשיך להיות מוגנת על ידי כוחות אמריקניים ואמצעיה היא, אך אי אפשר לצפות מה יקרה אם האיראנים יצליחו לשגר פי 3-4 ממספר הטילים ששיגרו בפעם שעברה. לישראל חשוב מאוד להגיע ל-20 בינואר כאשר רוב אמצעי הלחימה שאיתם איראן יכולה לתקוף את ישראל – פורקו; מאגרי טילים, אתרי שיגור, ומפעלי ייצור. אם ישראל תשיג זאת, סלולה לה הדרך להשמדת מטרות יקרי ערך על אדמת איראן, מתכנית הגרעין ועד תשתיות אזרחיות קריטיות. אם טראמפ מוצא עם כניסתו לתפקיד מצב שבו ישראל בדרך לניצחון מוחץ בזירות העיקריות בה היא נלחמת, הוא יעזור ולא יעצור.
ישראל צריכה לנצל את תקופת הקמת הממשל החדש, מהיום ועד ה-20 לינואר, כדי לעצב את תפיסת תפקידה במזרח התיכון. ישראל צריכה להראות שהיא המעצמה המובילה באזור, עם היכולת להוביל קואליציה של מדינות מתונות נגד הרדיקליות האיראנית ולהיות שחקן מפתח בהמשך הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי של האזור.
בטווח הארוך יותר, יש להתייחס לממשל טראמפ כתקופת חסד של ארבע שנים בהן אפשר להתניע תהליכים חיוניים. יש לחתור לצמצם ככל הניתן את התלות של ישראל ביבוא נשק מארה"ב, על ידי פיתוח ייצור עצמי ופיתוח מקורות חלופיים למערכות נשק רבות. לא נוכל להתנתק לחלוטין מיבוא נשק מארה"ב, אך אפשר לצמצם משמעותית את סוגי הנשק שהם מהוות הספק הבלעדי או היחיד. הבחירות הבאות לנשיאות ארה"ב יתרחשו ב-2028, ואי אפשר לדעת איזה ממשל יעלה אז לשלטון. 2028 היא גם השנה בה תסתיים הסכם הסיוע הצבאי הנוכחי עם ארה"ב; רצוי שהסכם הסיוע הבא יהיה הרבה יותר קטן או אף יתבטל לחלוטין, כאשר ישראל מבטיחה לשלם על החימושים שהיא רוכשת מארה"ב ממשאביה היא.
תחום נוסף שבו יש לחתור למסד יחס אחר בין ארה"ב לישראל הוא תחום "הבעיה הפלסטינית", שנקדיש לה רשימה בשבועות הקרובים. אחרי ה-07 לאוקטובר 2023, ישראל אינה צריכה עוד להתחנן בפני הפלסטינים להגיע איתנו להסכמים, לנקוט ב"צעדים בוני אמון" שהם תמיד חד-כיווניים, או לתמוך ברשות המממנת טרור נגדנו.
עלייתו של טראמפ לשלטון דורשת מישראל לאמץ תפיסה יומרנית יותר של תפקידה באזור ושל אחריותה לשמירה על היציבות בו. אבל זה היה ממילא המסר של אירועי ה-07 לאוקטובר 2023. אנחנו חייבים ליזום, להיות הגורם שיחסום את הרדיקליות האסלאמית שאיראן מטפחת ולהרתיע את ממשל האייתוללות מלנקוט במזימות נגדנו, בראש ובראשונה כי אותנו המשטר האיראני מבקש להשמיד. אף אחד לא יעשה את זה במקומנו; לא יחסל את פרויקט הגרעין, לא יאיים למוטט את המשק האיראני כעונש על תקיפות נגד ישראל, לא יאיים לערער את יציבות משטר האייתוללות. כבר שנים מנהיגים ישראלים, מימין ומשמאל, מדברים על האחריות של "העולם" לעצור את המשטר והגרעין האיראני. בדברים אלו בעצם רימינו את עצמנו, תוך הכחשת האמת שהדבר תלוי רק בנו ולא באחרים. עכשיו עלינו להסתכל במציאות בפנים, ולאזור עוז לתמורה. הפורענות כבר פה.
The post נפתח המסלול לניצחון ישראלי appeared first on מידה.