היכן היה חיל האויר בבוקר שמחת תורה?

ביום שבת בֵּבוקר שמחת תורה כאשר פרצה המלחמה לקחו מפי"ם, מג"דים, מפקדים זוטרים ובכירים בשריון, חטיבות הרגלים והחרמ"ש של צהל טנקים ונמרים וללא כל פקודה הסתערו, ירו במחבלים וכאשר נגמרה להם התחמושת שעטו קדימה ודרסו בשרשראותיהם מחבלים. הדוגמא המרשימה, מיני רבות, הם שלושה טנקים בפיקודן של מֵפַקְדוֹת ומטקי"ות שדהרו עשרות ק"מ, הגיעו, ירו ודרסו חמישים מחבלים. גיבורים וגיבורות, חיילים ואזרחים שהבינו את חומרת הארוע ולמרות תמונת הקרב המעורפלת והחלקית לקחו סיכון אישי כדי להציל את תושבי העוטף ולוחמים שהופתעו הפתעה גמורה. רבות הדוגמאות בהן ראינו תושיה ויוזמה אישית מרשימה של לוחמים, שוטרים, ואזרחים אחרים שללא תמונת קרב, וללא שום הנחייה/פקודה מפורשת לקחו את נשקם האישי וטסו לאזור העוטף לחלץ ולהציל מתיישבים וחיילים שהותקפו במיטותיהם.

מה היו קורה אם במקום טנק שירה בתוך בארי היו טסים מטוסי קרב בגובה נמוך עם מבערים מעל כפר עזה, נחל עוז, בארי וניר עוז והיו גורמים לבומים על קוליים? מה היה האימפקט על הרוצחים בחוץ? מה היתה התוצאה אם מטוסי הקרב היו מחסלים במבערים ובזרם הסילון שלהם את מצנחי הרחיפה שעולים עשרת אלפים דולר? ככה עשה חיל האויר למסוקים מצריים שחצו את התעלה במלחמת יום כיפור. המסק"רים מתוך צי המסקרים המדולדל של חיל האויר היו צריכים לטוס לרמון כדי להתחמש, מטוסי הקרב בזמן טיסה של דקות יכלו להיות מוזנקים זוג אחרי זוג אחרי זוג במיוחד שתצורת החימוש של תותחים היא הקלה ביותר ודורשת זמן חימוש קצר מאוד. וכאשר נגמרת התחמושת עוברים בגובה נמוך עם מבערים מעל כנופיות השוחטים ושורפים ומבריחים אותם.

נכון, ייתכן והיו נפגעים גם מכוחותינו כמו שקורה לצערנו במלחמה, אבל כמה מאות מתוך 1400 נטבחים היו ניצלים מהטבח? כמה עשרות מתוך 240 החטופים היו בורחים מהחטיפה? אפילו רק להיות באויר ולתת תמונת מצב כדי שידעו בצה"ל מה קורה? לצערנו כלום מהנ"ל לא קרה, והשוחט שחט ואנס ורצח וירה, ולא שמענו שום רעם מרעיש אוזנים של מטוסינו בשמיים.

האם חיל האויר פעל כמצופה ממנו?

חיל האויר מחזיק בכל רגע נתון מטוסי קרב בכוננות. מטוסי הכוננות חמושים בטילי אויר אויר ותותחים בעלי קצב אש רצחני שיכולים להפיל מטוסים בקרב אויר וכמו כן לחולל שמות בשדה קרב כפי שראינו במצלמות הירי של המסקרים בטלוויזיה.

מדינת ישראל שיעבדה חלק ניכר ממשאביה לחיל האויר מתוך ידיעה שביום פקודה בהפתעה, באותם שעות קריטיות עד גיוס צבא המילואים והצבא הסדיר, חיל אויר יבלום את כוחות הקרקע של האויב לכמה שעות בעזרת סד"כ מטוסי הקרב העוצמתי והמתקדם שלו ומסק"ר. למרות ההפתעה וחוסר המודיעין, האם חיל האויר הנחשב לאחד מחילות האויר הטובים בעולם ומחזיק מערך מטוסי קרב מתקדם ביותר, האם חיל האויר פעל בשעות הראשונות כמצופה ממנו? איפה היה חיל האויר? למה אף מטוס ברק לא צלף, אף מטוס בז או רעם לא ירה ואף מטוס אדיר לא הרעים באותן שעות?

כפי הידוע חיל האויר היה בסוכות ובשמחת תורה ב'הדממה', דבר שהוזכר באמצעי התקשורת על ידי גורמים כסיבה אפשרית לתגובה מאוחרת. 'הדממה' פירושה – אין טיסות אימונים ומתבצעות פעילויות מבצעיות בלבד כולל פ"מים וכוננות. ב'הדממה' אין טיסות אימונים דבר שאולי היה מאפשר להפנות מטוסים מהאויר לאזור העוטף. חשוב להזכיר כאן שהכוננות וזמני התגובה לא אמורים להיפגע כהוא זה בהדממה.

למה לא הוזנקו כבר בשבת בבוקר כמה זוגות מטוסי קרב שהיו בכוננות לסיור אלים לטיסה בגובה של 1000-2000 רגל להבין מה קורה ולהשאיר להחלטת כל מוביל להגדיר מטרות ולצלוף עליהם, במיוחד מטרות הסמוכות לגדר. חיל אויר לא נראה בשטח עד סביבות הצהרים וגם אז שלח מטוסים לעזה להפצצות, דבר שלא עזר במאומה לטפל בבעיה של פריצת הגדר והיישובים. חיל אויר ידע על פריצת הגדר מדיווחי המסק"רים והכתממי"ים כבר בשמונה בבוקר.

שאלו עצמכם מה היה קורה אם ב-08:15 מטוס קרב בגובה נמוך היה צולף על משפכי החדירה? מה היה קורה אם היו עוברים בגובה נמוך עם מבערים מלאים וגורמים לכאוס על הקרקע שכתוצאה מכך חלק מהחטופים בפסטיבל נובה יכלו לברוח? בשנות ה 70 מטוסי חיל האויר עשו זאת כמה פעמים מעל קהיר. לפי הידוע לנו הוזנקו מטוסי קרב, למה אם כן אף מטוס קרב לא ביצע מעבר על הישובים בגובה 1000-2000 לסיור אלים לצורך איסוף מודיעין עצמי של הטייסים והעברתו ממבנה למבנה, ובהמשך יזום סיוע, הפגנת נוכחות וביצוע יעפי הפחדה/ צליפה על ריכוזי חדירה?

בחירום ובמצבים מעורפלים כמו בבוקר ה- 7.10 אין ולא צריך פ"מ כדי להפעיל מטוסים, גם המסק"רים שהוזנקו לשטח אספו לבד מודיעין ותקפו. כך פעלו בעבר לוחמי צוות אויר במקרים דומים. האם קיימת פקודה כזו למצבים כאלה? אם אין למה לא קיימת? אם קיימת למה לא הופעלה?

אין אירוני יותר מהמטס של מטוסי ה F-15 מעל מחנה המוות בירקנאו כאשר מוביל המבנה קרא את המשפט בקשר- "אנו טייסי חיל האוויר הישראלי, בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקורבנות. נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם, ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו – ישראל" תוך אמירת הערה צינית שהפר את ההוראה והנמיך מתחת לגובה הטיסה המורשה מעל למחנה בירקנאו. למה אף F-15 לא הנמיך מעל כפר עזה ומעל נחל עוז, בארי וניר עוז כאשר התחוללה שואה בשטח מדינת ישראל.

האם הנחישות ורוח הקרב בחיל האויר נשארו כבעבר?

כאשר בטייסות הקרב הורידו את לוח ההפלות של טיסות האימונים, לוח אשר מעודד אגרסיביות מבוקרת ותחרות בין לוחמים שהיכולות האישיות שלהם חייבות להיות מחודדות כמו של ספורטאי על, אז אין לוחמים עם סכין בשיניים.

כאשר חלק נכבד מהאימונים קורים בתאי הסימולטורים אז אולי חוסכים קצת בקצוות אבל מפסידים הרבה ביכולות. האם המינון בין אימוני סימולטור ובין טיסה נכון? כאשר מראים בגאוה שיתופי פעולה עם חילות אויר אחרים זה תורם המון ליח"צ ואולי יעזור במבצעים רחוקים אבל בוודאי לא עוזר באירועים דמויי שואה כמו בשבת ההיא. האם כל אלה לא מרדדים את רוח הקרב של הטייסים ויכולותיהם האישיות?

על כן מתבקשת השאלה, האם יחד עם הטכנולוגיה המתקדמת ומסכי המטוסים המתקדמים נפגעה רוח הקרב?

לצערנו, חיל אויר אימץ לחלוטין את מלחמת המסכים של מלחמת לבנון השניה שזכתה לכל ביקורת אפשרית על היעדרות המפקדים מהשטח וניהול הקרב מרחוק, כי כאשר תוקפים רק מהגובה ומרחוק כדי לא להיפגע ויהיו הסיבות אשר יהיו, וסומכים רק על טכנולוגיה ולא מעודדים את הטייס לתמרן את המטוס קרוב למגבלות כאשר הדבר נדרש מגיעים לתוצאות דומות למה שראינו בעבר וגם כיום בחיל האויר האמריקאי. דוגמה לכך ראינו בנפילת מטוס ה F-16 ליד שפרעם ב-2018 מפגיעת טיל כאשר המטוס טס בטיסה ישרה ואופקית בלי שום תמרון לאחר קבלת התראה על שיגור.

אתוס הגבורה של חיל האויר נבנה במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור ובמיוחד במילותיו של בני פלד בשיר "את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק לנגן" כפי שכתב יאיר רוזנבלום,

יש לנו שתי דרכים לנגן
אחת לפי תווים כתובים מראש
ולפעמים אין תווים
אין תווים וצריך לנגן בלי תווים

וחיל האויר הפעם לא עשה זאת.

לצורך הבנת האירועים והפקת לקחים מיידית יש לקיים תחקיר מעמיק עכשיו, כולל הפקת לקחים מיידית בשיתוף גורמים מחוץ לחיל האויר. תחקיר זה חייב להתבצע מייד ולהתפרסם לגורמים רלוונטים ולציבור, ועוד לפני סיום המלחמה. למתאר של יום שבת חיל האויר היה חייב להתכונן, ראינו מהומות כאלו וניסיונות פריצה של אלפי סורים ברמת הגולן ב- 2012, ראינו עשרות אלפי עזתים על הגדר בשנים האחרונות. הכתובת הייתה על הקיר, וחיל האויר היה חייב להתכונן למתאר זה.

סא"ל בדימוס עופר שלו ואל"מ בדימוס מאיר מוסט הם טייסי קרב בעבר בחיל האויר

The post היכן היה חיל האויר בבוקר שמחת תורה? appeared first on מידה.