אחד הקשיים העיקריים הניצבים בפני מדינות בעריכת הסכמים בינלאומיים הוא שאלת האמון. אין בנמצא ממשלה על-לאומית שיכולה לכפות על המשתתפים לעמוד בהבטחותיהם, ולמדינות יש נטייה חזקה לרמות, במיוחד כאשר האינטרסים הביטחוניים שלהן עומדים בסכנה. מסיבות אלו ואחרות, אסור למדינות דמוקרטיות לבטוח במדינות אוטוקרטיות אשר אינן מהססות להפר הבטחות, כאלו שניתנו האזרחים שלהן עצמן ובוודאי כאלו שניתנו למדינות אחרות. הנשיא ביידן מתעלם במופגן מכל הלקחים האלה כאשר הוא נחפז להציג הישג דיפלומטי בחידוש הסכם הגרעין, הסכם שיאפשר לאייתוללות להתחזק, להתעשר ולהתקרב מאוד לאחזקת נשק גרעיני.
בשנת 2015, ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, גרמניה ובריטניה הגיעו להסכמה לפיה איראן תגביל את פעילותה בפיתוח תוכנית הגרעין בתמורה להקלה בסנקציות והפשרת מיליארדי דולרים של נכסים שהוקפאו. אלא שאיראן המשיכה לפתח טילים בליסטיים, הפרה את רוב את סעיפי ההסכם והגבירה את תוקפנותה האזורית, מה שהוביל בין היתר את הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין. כעת, בקנאותו לבטל כל זכר למדיניות קודמו, יחד עם מאמץ שווא להגביר את אספקת הנפט לאמריקה לאור המלחמה באוקראינה, ביידן חותר לגרסה חדשה של הסכם: הקפאה זמנית של תוכנית הגרעין האיראנית בתמורה להקלה משמעותית בסנקציות.
בחודש שעבר גורמים בממשל ביידן ובטהרן הצהירו כי הצדדים קרובים לסיכום על עסקה. על פי דיווחים שונים, תנאי ההסכם החדש יכנסו לתוקף בשלבים. ראשית, איראן תשעה את העשרת האורנים מעל לרמה של חמישה אחוזים ותשחרר את האסירים המערביים הכלואים ברשותה (בחודש שעבר איראן שחררה שני אסירים בריטיים בתמורה ל-515 מיליון דולר). ארה"ב מצדה תפשיר שבעה מיליארד דולר של כסף איראני המוקפא בבנקים שונים.
לאחר צעדים ראשוניים אלה, ארה"ב תסיר את הסנקציות על תעשיית הנפט האיראנית, ואיראן תוכל לחזור להגבלות הגרעין המקוריות, כמו העשרת אורניום עד לרמה של 3.67%. דיווחים אחרים טוענים כי איראן וארה"ב היו יכולות כבר להכריז על חתימת ההסכם, אילולא הפלישה הרוסית לאוקראינה ודרישת מוסקבה להסיר כל סנקציה מערבית עליה הקשורה לאיראן.
אלא שאנשי ביידן היו כבר אמורים להבין כי אסור לתלות תקווה במגעים עם דיקטטורה שמטרתה המוצהרת היא להיפרע מן הסדר העולמי אותו מובילה אמריקה. אין צורך אפילו לחזור עד מלחמת העולם השנייה עבור דוגמאות. ההתקפה הרוסית המזעזעת נגד אוקראינה צריכה לשמש כעדות חיה מן הווה. הסכם בודפשט מ-1994, עליו חתמו בין היתר רוסיה, ארה"ב ובריטניה, הבטיח את הריבונות של אוקראינה בתמורה להסכמתה להתפרק מנשק גרעיני. לאחר שמסרה את הנשק שנותר בידיה מימי השלטון הסובייטי, העירבון היחיד שנותר לה היה רצונו הטוב של פוטין – הבטחה שהתנדפה כלא הייתה.
בשנת 1997, בריטניה הגיעה להסכמה עם סין להחזרת הונג קונג לשליטת בייג'ינג, הסכם אותו הסינים הפרו שוב ושוב בשנים האחרונות כאשר פגעו בחירות הפוליטית של הונג קונג. כאשר הסנאטור דאז ביידן תמך בהסכמי פיקוח נשק עם ברה"מ ולאחר מכן עם רוסיה, הוא למעשה התעלם בנוחות מן הרמאות השיטתית של מוסקבה, שהובילה בסופו של דבר לפרישה אמריקנית מן האמנה נגד טילים בליסטיים ומן ההסכם לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני.
כדי להתגונן ולהגן על האינטרסים שלו מול מגמה אוטוקרטית גוברת, המערב ובני-בריתו יכולים לסמוך רק על עצמם. כאשר משטר מסוים ידוע בתור משטר שקרן ותומך טרור, זה אפילו מסוכן עוד יותר להעניק לו מיליארדי דולרים עבור הבטחה כי לא ימשיך לבנות בחשאי נשק גרעיני. כפי שהסתבר בהסכם הקודם, אשר את תנאיו איראן הפרה והמשיכה לפתח יכולת גרעינית, לארה"ב פשוט אסור לסמוך על משטר האייתוללות ולקוות שיעמוד בהתחייבויות נוספות.
איראן מצדה כבר הוכיחה שאסור לסמוך עליה, ומעולם לא עמדה בתנאי הסכם הגרעין המקורי. אותו הסכם היה אמור למנוע ממנה להשיג מרכיבי מפתח הדרושים ליצירת נשק גרעיני, ולהגביל את יכולתה להשיג אותו גם אם לא תעמוד בתנאים, לתקופה של שנה לפחות. אלא שאיראן שעטה קדימה בכל הנוגע למחקר גרעיני עד לנקודה שאפילו ממשל ביידן נאלץ להודות כי כמות האורניום המעושר שבידיה והידע שצברה מאפשר לה לפתח נשק גרעיני בפחות משנה.
סיבה נוספת בגינה אסור לסמוך על איראן נוגעת למדיניות החוץ שלה. במשך עשרות שנים, משטר בטהרן שיקר, הפיץ טרור ברחבי העולם, הפר זכויות אדם וקרא להשמדת ישראל והמערב. מאז המהפכה ב-1979, האייתוללות הבהירו היטב כי מטרתם היא לדחוק את ארה"ב מהמזרח התיכון, להשמיד את ישראל וליצור סדר אסלאמי-פונדמנטליסטי שבסיסו בטהרן.
מיליציות בתמיכה איראנית רצחו חיילים אמריקנים בפיגועים קטלניים בביירות ב-1983 ובסעודיה ב-1996; איראן אחראית ישירות גם להרג כוחות אמריקניים במהלך המלחמות בעיראק. לא רק שהסכם הגרעין לא הרתיע הגרעין מלהמשיך בערעור היציבות האזורית, הוא רק חיזק ועודד אותה לעשות זאת ביתר שאת. ישראל אף חשפה בראשית 2018 מסמכים רבים שהצביעו על התקדמות משמעותית במחקר ופיתוח גרעיני, בניגוד לתנאי הסכם הגרעין. המסמכים שנחשפו הראו עוד כי גם לאחר אשרור ההסכם, איראן המשיכה לשמור את ממצאי מחקרה הגרעיני לשימוש עתידי. האייתוללות מעולם לא נטשו את חלומם להשגת נשק גרעיני, הם רק דחו את הגשמתו במעט.
גם בכל הנוגע להגבלות על פיתוח טילים בליסטיים, איראן סירבה לשחק על פי הכללים. כשנה לאחר חתימת ההסכם המקורי, משמרות המהפכה ביצעו ניסוי בטיל בליסטי אשר לטענת טהרן "ימחק את ישראל מעל המפה". בשנה שעברה, משמרות המהפכה תקפו בטילים עמדות אמריקניות בעיראק ובשנה הנוכחית הם שיגרו לוויין לחלל ותקפו בטילים את העיר הכורדית ארביל.
איראן ממשכה כל העת את תמיכתה בגורמים אנטי-אמריקניים אשר מטרתם העיקרית היא פגיעה באינטרסים של וושינגטון במזרח התיכון. במהלך הדיונים על ההסכם המקורי, איראן רמזה כי הוא עשוי להכין את הקרקע להסכמים עתידיים לטובת כל הצדדים במסגרתם טהרן מצדה תפחית את תמיכתה בטרור האזורי. אך במקום זאת, האייתוללות השתמשו בכספים שקיבלו באדיבות ממשל אובמה כדי להפיץ עוד טרור ואלימות ברחבי האזור. איראן הגבירה את תמיכתה בארגוני טרור בתימן, עזה ולבנון, ומימנה קיצוניים בעיראק וסוריה. היא משתמשת בכלי טיס זרים, אותם השיגה בזכות הסרת הסנקציות, כדי להעביר כוחות לסוריה, כחלק מתמיכתה במלחמה האכזרית שמנהל אסד נגד אזרחיו.
בכל הנוגע למסחר בנפט, איראן הפרה באופן קבוע את הסנקציות האמריקניות וסיפקה נפט לוונצואלה למשל ולחיזבאללה בלבנון, ובנוסף גם תמכה בפלישה הרוסית לאוקראינה ומשמשת כסוג של שליחה שלה בסוריה. בראיון שהודלף לפני כשנה, הודה שר החוץ לשעבר מוחמד זריף כי הגנרל קאסם סולימאני נשלח בפקודת פוטין לסוריה כדי לדכא את ההתנגדות שם. אם כן, הסכם הגרעין לא רק שלא הכניס את האייתוללות לחיק משפחת האומות, הוא רק קירב אותם עוד יותר למוסקבה.
אך אולי הדוגמה המובהקת ביותר להתרסה האיראנית ולחוסר האמינות שלה נמצאת בפעילות ההתקפית המתמשכת שהיא מבצעת נגד חיילים ואזרחים אמריקנים. כחלק מהסכם הגרעין המקורי וכמחווה של "רצון טוב", איראן שחררה כמה אסירים אמריקנים שהיו ברשותה. אלא שמיד לאחר חתימת ההסכם, הצי האיראני החל להציק באופן קבוע לספינות אמריקניות במפרץ הפרסי. באחד המקרים כוח איראני אף לקח בשבי מספר מלחים אמריקנים. איראן ממשיכה להחזיק אזרחים אמריקנים ובריטים נוספים, ומשתמשת בהם כמנוף למשא ומתן.
איראן שיגרה טילים נגד עמדות אמריקניות בעיראק ותומכת בארגוני טרור שממשיכים לתקוף אמריקנים וישראלים באזור. על פי דיווחים, צוותי חיסול מטעם איראן תיכננו להתנקש בבכירים אמריקנים לשעבר, כמו היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון ומזכיר המדינה מייק פומפאו, אשר נאלצים לנוע תחת אבטחה גם לאחר שפרשו מזמן מתפקידיהם הרשמיים.
לבסוף, היחס האכזרי שמעניק משטר האייתוללות לבני עמו מוכיח גם הוא שלא ניתן לסמוך על שום הבטחה שלהם. המשטר נוהג לטעון כי הוא מייצג את העם האיראני הנושא בעול הכבד של הסנקציות. אך בפועל הוא מטיל עליו משטר דתי קיצוני, פוגע קשות בחופש הביטוי של האזרחים וכולא רבים מהם ללא משפט.
בתי המעצר ברחבי המדינה מלאים באסירים פוליטיים אשר חטאם היחיד היה לחשוב אחרת, ומאז חתימת הסכם הגרעין המשטר הפך מדכא עוד יותר. גל המחאה העממי שהחל ב-2018 נענה בהרג של מאות מפגינים. לפני כשנתיים, משמרות המהפכה יירטו מטוס נוסעים אוקראיני וגרמו למות 176 נוסעיו. בתחילה הכחישה איראן מעורבות בתקרית, אך נאלצה להודות באחריות לאחר חשיפת ההוכחות. מערכות הבחירות באיראן, כולל זו האחרונה לתפקיד נשיא המדינה, הן לרוב מכורות ומזויפות.
השנים האחרונות מספרות לנו סיפור ברור מאוד: סיפור על הונאה איראנית, תוקפנות, הרבה שקרים ומעט מאוד "רצון טוב". אמינות משטר האייתוללות, אם אי-פעם הייתה כזו, נפגעה קשות ולמעשה שואפת לאפס. אפילו כאשר נציגי המשטר מנהלים בימים אלה שיחות על הסכם גרעין חדש, מתקני העשרת האורניום ממשיכים לפעול במרץ. עבור ארה"ב, כניסה להסכם חדש מול איראן ללא האמצעים לאכוף אותו תהיה טעות מרה. נראה כי ממשל ביידן, במיוחד לאחר הנסיגה האסונית מאפגניסטן והחולשה שהפגין בהתמודדות עם המשבר באוקראינה, צריך כעת לחשב מסלול מחדש.
פרופ' ג'ון יו הוא מרצה למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. המאמר פורסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
The post איראן לעולם לא תעמוד בתנאים של שום הסכם appeared first on מידה.