מגפת הקורונה העמיקה את הבעיות המובנות בכלכלה הטורקית, והפכה את האפשרות של המשך הקריסה והמשבר למציאותית מאוד. יחד עם זאת, בכל הנוגע לאתגרי מדיניות החוץ הקשים העומדים בפני טורקיה, יתכן כי הנגיף היה דומה לצלצול הפעמון שמציל מתאגרף הלכוד בפינה. יכול להיות כי בתוך תוכו, גם הנשיא ארדואן מקווה שהעולם לא ישוב לקדמותו, ושטורקיה לא תצטרך לשלם את החשבון הכבד על הטעויות שביצע.
בראשית אירועי “האביב הערבי” בשנת 2011, ארדואן היה סבור כי הרגע לבנות שורת משטרים סוניים ידידותיים ברחבי המזרח התיכון, בעזרתם ניתן יהיה בסופו של דבר להחיות את האימפריה הטורקית. כיום, כמעט עשר שנים לאחר מכן, החלומות על שחזור תהילת העבר והפיכת טורקיה לכוח עולמי נראים כלא יותר מאשליה.
אחת הבעיות החמות ביותר על סדר יומו של ארדואן היא מערכת הטילים הרוסית S-400 אותה העבירה מוסקבה לאנקרה בחודש יולי האחרון, והייתה אמורה להיכנס לפעילות באפריל השנה. לאחר הסערה שעוררה רכישת המערכת, גורמים טורקיים טענו כי התפרצות הקורונה מעכבת את ההפעלה הרשמית בשל ההגבלות על מפגשים ועבודה. יתכן שיש בכך מן האמת, אך ודאי שממשלת ארדואן לא תרצה להצטייר כמי שבזבזה לשווא 2.5 מיליארד דולר בשיאו של משבר כלכלי עמוק וסכנת מיתון. ב-20 באפריל, סוכנות רויטרס ציטטה פקיד ממשלתי בכיר שאמר כי “אין דרך חזרה מההחלטה להפעיל את מערכת ה-S-400…אבל בגלל הקורונה התוכנית שתהיה מוכנה באפריל מתעכבת”.
נראה כי דברים אלו נוסחו במיוחד כדי לשמור את טורקיה ביחסים טובים מול רוסיה, אך הם יגיעו עם מחיר. דיוויד סאטרפילד, השגריר האמריקני באנקרה אמר בפאנל שנערך החודש כי “הבהרנו את עמדתנו לנשיא ארדואן ולכל הבכירים בטורקיה לפיה הפעלת מערכת ה-S-400 … חושפת את טורקיה לאפשרות ממשית של סנקציות על פי החוק האמריקני”. השגריר הסוף כי “נכון לעכשיו אין בידינו הבטחה של ממשלת טורקיה שתאפשר לנו להניח לדאגות האלה”. בשיחה שערכתי עם בכיר בממשלה באנקרה בשבוע שעבר נאמר לי כי “זו תהיה החלטה שתגיע מלמעלה של הנשיא ארדואן. לדבריו, כרגע אין סימנים לכך שהנשיא שוקל מחדש את הפעלת המערכת”. טורקיה כבר שילמה מחיר כבד על רכישת המערכת הרוסית בכך שהורחקה מן התאגיד הבינלאומי שמעצב ומרכיב את הדור הבא של מטוסי הקרב F-35. אם כעת יחליט הקונגרס האמריקני להטיל עליה סנקציות נוספות הדבר יפגע מאוד בתעשייה הביטחונית שלה, אך ארדואן חושש מפני השלכות חמורות עוד יותר.
הפעלת מערכת הטילים הרוסית עשויה להוביל לעונש נוסף בדמות סנקציות על הבנק Halkbank שנמצא בבעלות המדינה, וכבר עומד בפני הטלת סנקציות אמריקניות בשל מעורבותו בעסקים באיראן. קנס כספי רציני על הבנק עלול לשתק כל תכנית התאוששות שארדואן מכין לתקופת היציאה ממשבר הקורונה, והסיוט הגדול ביותר שלו יהיה קיום ההבטחה שנתן הנשיא טראמפ בשנה שעברה “לרסק את כלכלת טורקיה”. משמעות הדבר תהיה קרב אבוד עבור ארדואן, עם השלכות כלכליות ומדיניות קשות: צמיחת החוב, קריסת השווקים, והמשך הצלילה של הלירה ירכיבו ביחד את המתכון המושלם שעלול להוביל לבחירות מוקדמות. באופן אירוני, האפשרות היחידה של ארדואן להימנע מסנקציות אמריקניות יכולה לחשוף אותו לסנקציות כבדות וכואבות מצד רוסיה, בדיוק כפי שקרה עם הפלת מטוס הקרב הרוסי מעל שמי סוריה בנובמבר 2015.
כדי למזער את הנזק הדיפלומטי הצפוי, ארדואן פתח בקמפיין שמטרתו להציג את הצד היפה שלו לעולם. טורקיה שלחה ציוד רפואי ל-57 מדינות כדי להראות סולידריות במאבק בקורונה, כולל שני משלוחים המיועדים לארה”ב. הארגזים נשאו בטורקית ובאנגלית את מילותיו של המשורר בן המאה ה-13 ג’לאל א-דין רומי: “לאחר אובדן התקווה יש עוד הרבה תקווה, ואחרי החשיכה יש שמש בהירה”.
Turkey sends second batch of medical supplies to the US in support of the fight against the #coronavirus.
The Turkish MoD announced that the second part of medical aid supplies have departed Ankara onboard a military aircraft.pic.twitter.com/wGvSmAf5tF
— EHA News (@eha_news) April 30, 2020
The Turkish MoD announced that the second part of medical aid supplies have departed Ankara onboard a military aircraft.עבדולקדיר סלבי, עיתונאי בכיר התומך בארדואן כתב בטורו בעיתון ‘הורייט’ כי “אמריקה עברה משיח על סנקציות לדעה חיובית על טורקיה…זה סוג של תוצאה שגם קמפיין יקר מאוד של יחסי ציבור לא היה מצליח להשיג”. זו אולי ראיה מעט אופטימית, אך תומכיו האסלאמיסטים של ארדואן ממשיכים להאמין שכמה מטוסי מטען הנושאים ציוד רפואי יכולים לכבוש לבבות בעולם שחצי ממנו נותר עוין לטורקיה.
בעוד מערכת ה-S-400 מוקפאת בגלל מגפת הקורונה, עיירה סורית סמוכה לגבול הטורקי עדיין ממתינה לחזרה לשגרה על מנת להמשיך ולקרוא תיגר על אנקרה. בחודש פברואר, הצבא הטורקי נחל תבוסה מביכה באידליב וספג כחמישים קורבנות, ועיקר האש הגיעה מכוחות סוריים בגיבוי אווירי רוסי. מספר ההרוגים הימם את הטורקים: אם הרוסים הם בני בריתנו, מדוע הם טובחים בחיילים שלנו? זו שאלה טובה, כזו שארדואן מעדיף לא לענות עליה, וכאשר בהלת הקורונה תחלוף בקרוב האש תתחדש גם באידליב. ביום ה-3 במאי, שיירה של עשרות משאיות צבאיות טורקיות נכנסה לשטח סוריה, ככל הנראה על מנת להעביר אספקה לכוחות המוצבים מסביב לאידליב. באותו היום, ידיעות מן השטח דיווחו כי ארגון ‘תחריר א-שאם’, אחת המיליציות הג’יהאדיסטיות הנלחמות באזור אידליב, חסמה את דרכה של השיירה הטורקית מלהיכנס למוצב ליד חאלב. סימנים אלה מראים כי ארדואן צריך כעת להתכונן לרגע בו חבריו הרוסים, בצעד המכריע של ההצגה, יכפו את יציאת הטורקים ועוזריהם מסוריה.
בנוסף לכל האירועים האלה, שיחות ההצטרפות של טורקיה כחברה באיחוד האירופי נתקעו גם הן, ובאנקרה יצטרכו למצוא דרך טובה יותר מאשר ספינות קרב כדי לפתור את המחלוקות סביב שדות הגז בים התיכון. ההתערבות הטורקית בלוב מגבירה את המתח גם שם, יחד עם שאר החזיתות המתוחות גם כך שפתח ארדואן מול מצרים, איחוד האמירויות, סעודיה, ישראל, קפריסין ויוון. בכל מקרה ובכל תסריט, קיץ חם מאוד ממתין לנשיא ארדואן.
בוראק בקדיל הוא עיתונאי טורקי ועמית במכון Middle East Forum. הטור התפרסם במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.
The post הדילמה של ארדואן: טורקיה לכודה בין רוסיה וארה”ב appeared first on מידה.